הַחַיִּים ע״פ אָלִי
מְסֻפָּר עַל יַלְדָּה אַחַת,
זְהוּבַת שֵׂעָר וּיְרֹקַת עֵינַיִם,
שֶׁכְּבָר מִלֵּדָה נִרְאֶה הָיָה
שֶׁיֵּשׁ לָהּ קֶשֶׁר מְיֻחָד אֶל הַשָּׁמַיִם.
בְּמָה מְיֻחָד?
אַתֶּם וַדַּאי שׁוֹאֲלִים.
וּבְכֵן, הָיָה זֶה קֶשֶׁר מִסּוּג אַחֵר —
כָּזֶה שֶׁבִּשְׁתִיקָה, לְלֹא מִלִּים.
אָלִי, כָּךְ קָרְאוּ לָהּ,
לְיַלְדָּה עִם שֵׂעָר הַזָּהָב,
וְכָל בֶּן־אָדָם שֶׁפָּגַשׁ בָּהּ —
מִיָּד הִרְגִּישׁ נֶאֱהָב.
הִיא לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לִטְרֹחַ,
הִסְפִּיק אֲפִלּוּ מַבָּט קָטָן.
וְאִם הָיְתָה מוֹסִיפָה גַּם חִיּוּךְ —
הוּא הָיָה מְדַבֵּק אֲחֵרִים, כַּמּוּבָן.
לְאָלִי הָיוּ הֲמוֹן מְשִׂימוֹת,
כָּאֵלֶּה לֹא כְּמוֹ שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים:
לְהָאִיר, לְאַחֵד, לֶאֱהֹב, לְשַׂמֵּחַ —
וּלְפַתֵּחַ חֶמְלָה בְּקֶרֶב אֲנָשִׁים.
אֲבָל הִיא רַק יַלְדָּה, תַּחְשְׁבוּ,
וְאוּלַי אֲפִלּוּ תְּגַלְגְּלוּ עֵינַיִם.
וּבְכֵן, הִיא הָיְתָה מְיֻחֶדֶת — כְּבָר אָמַרְנוּ —
עִם קֶשֶׁר מְיֻחָד אֶל הַשָּׁמַיִם.
וְכָךְ, עִם שְׂעָרָהּ הַמֻּזְהָב,
הָיְתָה הוֹלֶכֶת וּמְפִיצָה אוֹר,
עַל קוֹרְקִינֶט קָטָן וּמִתְגַּלְגֵּל —
הָיְתָה נִכְנֶסֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר כְּמוֹ דְּרוֹר.
בְּלִי מִלִּים, בִּשְׁתִיקָה רוֹעֶשֶׁת,
הָיְתָה פּוֹתַחַת אֶת הַבֹּקֶר לְכֻלָּם.
וְהִנֵּה גַּם הַמּוֹרֶה הֶעָצוּב בְּיוֹתֵר —
הָיָה מֵאִיר אֶת פָּנָיו לָעוֹלָם.
וּמְסַפְּרִים שֶׁלִּפְעָמִים הָיְתָה מְאַתְגֶּרֶת,
וְהַלַּיְלָה הָיָה הוֹפֵךְ לְיוֹם.
כְּשֶׁאָלִי רָצְתָה לְהִשְׁתּוֹלֵל אוֹ לִשְׂחוֹת —
גַּם אָז הָיְתָה עֲטוּפָה בְּאַהֲבָה וְחֹם.
וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ — אָלִי שֶׁלָּנוּ
לֹא הִרְבְּתָה בְּדִבּוּרִים.
אֲבָל מִלִּים בּוֹדְדוֹת, טְהוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁלָּהּ,
הָיוּ מִיָּד מִשְּׁנוֹת הֶרְגֵּלִים:
מָצֹופִים לַבְּרֵכָה, אוֹפַנַּיִם לְחֹפֶשׁ,
בַּיִת, כְּשֶׁבְּבֵית הַסֵּפֶר צָף לוֹ רִגּוּשׁ,
וַאֲפִלּוּ מְסַפְּרִים שֶׁבְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת —
הָיְתָה מִתְאַרְגֶּנֶת וּמְצַפָּה לְקִדּוּשׁ.
הָיוּ פְּעָמִים שֶׁהִסְתַּכְּלָה בָּרְאִי
וְנֶחְשְׂפָה לַיֹּפִי שֶׁרָאוּ כֻּלָּם.
גַּם אָז יָצְאוּ לָהּ מִלִּים מְתוּקוֹת —
עַל כָּךְ שֶׁהִיא נְסִיכַת הָעוֹלָם.
הַחַיִּים לְצִדָּהּ קִבְּלוּ שֵׁם:
״הַחַיִּים עַל פִּי אָלִי״
הִיא דָּאֲגָה לְהוֹצִיא מֵאֲנָשִׁים אֶת הַטּוֹב,
וְלֹא לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל ״מָה בָּא לִי״.
וְלַיְלָה אֶחָד, אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים —
בָּהֶן הִשְׁלִימָה אֶת מְשִׂימוֹת חַיֶּיהָ,
הַשָּׁמַיִם חִיְּכוּ לָהּ וְהֵאִירוּ פָּנִים,
וּכְמוֹ הוֹשִׁיטוּ יָד אֶל זְרוֹעוֹתֶיהָ.
אָלִי הָלְכָה לִישֹׁן — אַךְ לֹא לִפְנֵי
שֶׁחִלְּקָה אַהֲבָה אַחֲרוֹנָה לְכֻלָּם:
לַקְּרוֹבִים, לָרְחוֹקִים, לַגְּדוֹלִים וְלִקְטַנִּים —
אַהֲבָה לְכָל הָעוֹלָם.
וּבַבֹּקֶר מֻקְדָּם, לְאַחַר אוֹר רִאשׁוֹן,
כְּמוֹ נִפְתְּחוּ זְרוֹעוֹת הַשָּׁמַיִם.
הֵן רָצוּ לְחַבֵּק בְּחֹם —
יַלְדָּה זְהוּבַת שֵׂעָר וִיפַת עֵינַיִם.
קְרוֹבִים, רְחוֹקִים, קְטַנִּים וּגְדוֹלִים —
כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ שַׁיָּכִים.
וְנִרְאֶה הָיָה בְּאוֹתוֹ זְמַן
שֶׁהַשָּׁמַיִם כָּל־כָּךְ שְׂמֵחִים.
כִּי לְאָלִי שֶׁלָּנוּ עוֹד הֲמוֹן מְשִׂימוֹת:
לְתַקֵּן עוֹלָמוֹת וְלִשְׁפֹּךְ מְעַט אוֹר.
וְאָנוּ, כָּאן בְּעוֹלָמֵנוּ שֶׁלָּנוּ —
נַקְפִּיד לָנֶצַח אוֹתָהּ לִזְכֹּר.
אֶת הַחִיּוּךְ הַנִּפְלָא —
שֶׁכָּל אֶחָד כָּל־כָּךְ אָהַב.
אֶת הַטּוֹב שֶׁהֵבִיאָה לָעוֹלָם הַזֶּה —
הַיַלְדָּה עִם שֵׂעָר הַזָּהָב.
יַעַבְרוּ שָׁנִים, יַחְלְפוּ עוֹנוֹת,
אֲבָל לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה מְאֻחָר
לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְרַגֵּשׁ מִצְּחוֹקָהּ הַמִּתְגַּלְגֵּל,
שֶׁעוֹד נִשְׁמַע בְּלִבֵּנוּ לָעַד.
